טרנטו גרוטגלי - 28 אוגוסט 2023
גרוטגלי, 28 אוגוסט 2023
לא בכל יום יש לך הזדמנות לצלם את הצי הררי מקרוב.
ולעתים רחוקות יותר קורה לצלם את ה-TAV-8B היחיד שנותר במבנה עם הצבע המיוחד היחיד של AB-8B Plus. אם נוסיף לזה שהצילומים יהיו Air to Air, הייתי אומר שהאירוע של היום הוא יותר ייחודי מאשר נדיר.
היום מתחיל מוקדם: הטיסה לבארי יוצאת מברגמו בשעה 06:10 ולקום מוקדם זה חובה. אני נפגש עם פייר, חבר מהימן של אלף הרפתקאות תעופה ואנחנו הולכים לכיוון אוריו אל סריו. שדה התעופה, אפילו בשעה זו של הבוקר, שופע אנשים שנעים עם הטיסות הראשונות של Ryanair. אנחנו נוסעים לבארי. הטיסה הייתה ללא אירועים ועם הנחיתה השכרת הרכב בה הזמנו הרכב עדיין היה סגור: נהיה ראשונים בתור. עם פתיחת ההליכים מהירים ותוך זמן קצר אנו מוצאים את עצמנו במכוניתנו לכיוון דרום: שדה התעופה Taranto-Grottaglie מחכה לנו. אפילו הנסיעה ברכב לא טומנת בחובה הפתעות ותוך קצת יותר משעה אנחנו מול שדה התעופה.
אנחנו הראשונים והמקום נראה נטוש. מאז אנחנו צמים משעות הבוקר המוקדמות, אנחנו מחליטים ללכת לעיירה הקרובה לאכול ארוחת בוקר.
בשובנו אנו מוצאים את עמיתינו לטיסה הראשונים ולאחר מספר דקות מגיע המטוס המסוים מאוד שיאפשר לנו לצלם את התמונות הנחוצות.: זה ה-Pink Skyvan המפורסם מאוד, אשר עם חברי צילום תעופה יאפשר לנו לצלם את המטוסים של הצי שלנו.
ההכנות מוקפדות וההסברים הבטיחותיים אורכים זמן רב: המקום על הסיפון מוגבל וכל הצלמים חייבים להיות מאובטחים עם רתמה. יוצא דופן הוא הצלם שיישב במקום טייס המשנה שיוצמד למושב עם חגורות בטיחות: זה יהיה המקום שלי.
בשעה שנקבעה אנחנו סוף סוף מגיעים למטוס וכולם מתיישבים. אני קושר את עצמי למושב ומתחיל לחפש את הזוויות הטובות ביותר לצלם את ההאריירים שיגיעו לטווח בעוד כמה דקות. ברור שלצלמים שנמצאים בתא המטען יהיו יותר אפשרויות ויוכלו לצלם את המטוסים מתא המטען שאין לו דלת אבל אני נחוש לעשות כמיטב יכולתי.
ההתנעה והמונית לכיוון המסלול אורכת דקות ספורות ולפני שמובילים אותנו לנקודת ההמתנה אנו נהנים מ-AV 8B+ שמתאמן בריחוף.
סוף סוף אנחנו ממריאים: אזיקים כל קדימה והקול של 2 טורבו-פרופס של גארט מגיעים לאוזני בעוצמה, גם אם אלה מוגנות על ידי אוזניות מבטלות רעשים. מספיקים כמה מאות מטרים כדי להיות מוטס ולהתחיל את הטיפוס לשמיים הלוהטים של פוליה.
אנחנו עושים כמה סיבובים לאורך החוף ולבסוף אני מתחיל לשמוע שאריקה חזקה מגיעה מאחור: אנחנו ב 4200 רגליים ואחרות 150 קשרים מצוינים בערך. האדרנלין מיד יורה לרמות גבוהות מאוד אבל לצערי אני קשור ולא יכול להסתובב. לא חולפות הרבה שניות ולבסוף אני רואה את המכונית מציץ מהחלון מימיני. זה קצת רחוק אבל זה מתקרב לאט לאט, מיד מוקף הדו-מושבי שבו שני המושבים תפוסים ושנשאר בחזית. אני מבחין בחרירי המנוע של שני הלוחמים במצב ביניים בגלל המהירות הנמוכה שבה הם נאלצים לעוף. הם עפים לצדנו לכמה דקות, כל הזמן משתנה עמדה אבל נשאר כל הזמן בגיבוש, עוקב אחרינו בפניות הארוכות שאנחנו עושים. האור שפוגע בהם משתנה ללא הרף וגם הרקע מתחלף בין ים ליבשה.
אני רואה את שלנו 2 הנבדקים מגישים לכיוון הזנב ואני רואה אותם מופיעים שוב בצד שמאל של המטוס. בצורה זו, למרבה הצער, אני יכול לצלם אותם רק דרך החלון המלבני שמאחורי השמשה הצדדית של הטייס. מהצד הזה זה החד-מושבי שנשאר בחזית ואני מנצל את ההזדמנות לצלם אותו, גם אם התפקיד באמת מאוד מוקרב.
סוף טיסת הגיבוש מגיע גם בצד הזה ואני 2 האריירים מתרחקים עם פנייה הדוקה מאוד.
כל מה שאנחנו צריכים לעשות זה לנחות: אני נהנה מזה מהמעמד הפריבילגי שלי.
ברגע שעצרתי על הכיכר אני יכול סוף סוף לשחרר את חגורות הבטיחות ולהוריד את האוזניות. אני שטוף זיעה אבל לא הבנתי את זה.
הגיע הזמן לצלם כמה תמונות של הסקיוואן שעצר ונוכל לחזור לרכב כדי לחזור לבארי. אנחנו מאוד עייפים אבל שמחים שהצלחנו לצלם, וVolo, 2 מטוסים שלא נראים לעתים קרובות בסביבה. אנחנו עוד לא יודעים אבל המטוס לברגמו יצטרך לחכות הרבה זמן ויעזוב מאוחר יותר 4 באיחור של שעות. רק בעוד שעות רבות נראה את המיטה שוב. אבל היום צילמנו את האריירים: זה בסדר.
תהנה התמונות
AviaSpotter.it רוצה להודות: חיל הים ו, במיוחד, סגן מפקד אנטוניו רוסי (משרד מידע ותקשורת של חיל הים) על ההזדמנות שניתנה. צוות צוות הצילום Pink Skyvan ו-Aviation.
טקסט ותמונות מאת/טקסט ותמונות מאת Fabio Tognolo.
